ממלאים את החלל | עם איתי שאוליאן ונחמיה כהן

פרק 79: אמא לביאה - האמת החשופה של אימהות לפצועי המלחמה | עם מיכל אסבן, אמא שהיא לביאה

איך אמא עומדת מול הדבר הכי מפחיד בעולם - כשהבן שלה שוכב בין חיים למוות אחרי קרב בעזה?
 
היום אני מארח את מיכל אסבן, אמא של יותם - לוחם צנחנים שנפצע אנושות מירי דו־צדדי בג׳באליה במלחמת חרבות ברזל.
 
יותם שכב שמונה ימים מורדם ומונשם, והרופאים לא ידעו אם יתעורר. כשהוא סוף סוף פקח עיניים – זה הפך לנס רפואי.אבל הסיפור לא נגמר שם. הוא רק התחיל...בזמן שהבן שלה נלחם על חייו, מיכל פוגשת עשרות אימהות אחרות במסדרונות בתי החולים - אימהות לפצועי המלחמה שנשארות לבד, בלי תמיכה, בלי כתובת, בלי מעטפת.ואז היא קמה והקימה את "אמא לביאה" - בית של חום, תמיכה, נשימה וכוח למאות אימהות שהבן שלהן נפצע. בפרק אנחנו נכנסים אל האמת שאף אחד כמעט לא מדבר עליה: 🔥 מה באמת קורה לאמא כשהבן שלה חוזר מהקרב פצוע 🔥 האמת החשופה של אימהות לפצועי צה״ל 🔥 הפער הכואב בין התמיכה במשפחות שכולות לבין משפחות פצועים 🔥 הרגע שבו הכל קורס – והרגע שבו נולדת שליחות 🔥 המשפט הקשה שרץ בין לוחמים: “עדיף למות בעד ארצנו מאשר להיפצע בעד ארצנו” 🔥 ואיך אישה אחת הפכה את הכאב שלה לתנועה עצומה של אהבה וחוסן זהו פרק שכל לוחם, כל הורה, וכל ישראלי חייב לשמוע. ❤️ רוצה לעזור ל"אמא לביאה" להמשיך ולתמוך באימהות לפצועי המלחמה? אפשר לתרום כאן: https://did.li/FRRZH כל תרומה – קטנה או גדולה – מחזיקה אמא אחת שמנסה לנשום בתוך המציאות הכי קשה שיש.

פרק 78: דתי לאומי או ברסלב- על מסע בירור פנימי בין זרמים יהדות |עם נפתלי פומברג, מייסד קהילת נהר דעה

```
בחיים שלנו יש מסעות שעוברים דרך הלב.
מסעות של בירור, של שאלות, של חיפוש. אחד המקומות הכי עדינים והכי רגישים הוא המקום הרוחני אמוני שלנו.
זה לא מסלול ישר. אנשים נולדים לתוך סגנון מסוים ומוצאים את עצמם בהמשך במקום אחר לגמרי. יש כאלה שמתחילים רחוק ומתקרבים, יש כאלה שמתחילים קרוב ומתרחקים, יש כאלה שעוברים ממגזר למגזר, ממדינה למדינה, מעולם רוחני אחד לעולם אחר. כל מעבר כזה הוא הזמנה לבירור פנימי.
בפרק הזה פגשתי אדם מופלא, נפתלי פומברג, שנמצא עמוק בתוך מסע אמוני רוחני שמטלטל בין נקודות קיצון.
בין דתי לאומי לברסלב, בין חסידות לפרקטיקה, בין חומר לרוח, בין עולם העסקים לעולם ההתבודדות וההתקרבות לה'.
נפתלי חי את התנועה הזו מבפנים, והפרק הזה מרגיש כמו מתנה קטנה של שלוות נפש. היכולת לקבל את עצם הבירור, להבין את הקצוות השונים, ולהחזיק אותם יחד בלי להילחם בהם.
אני יצאתי מהשיחה הזאת עם הרבה תובנות והרבה נשימות חדשות.
בואו נצלול פנימה.
שיר: Olif - Take Off מוזיקה מסופקת על ידי Vlog No Copyright Music. קישור לסרטון: https://bit.ly/47gZrYF

פרק 77: מיניות באדום בוהק - מיליון גירויים, אפס הכוונה. איך ללוות את הילדים בלי ללכת לאיבוד | עם יותם נתנאל, מנחה למיניות בריאה

מה אתה מרגיש כשאתה שומע את המילה “מיניות”?
אצל חלק זה נדלק באדום בוהק - פחד, מבוכה, אזהרה.
אצל אחרים זה אדום אחר לגמרי - פתיחות, טבעיות, חיוניות, אפילו קדושה.
 
אבל דבר אחד ברור: המיניות עצמה לא צבועה. אנחנו אלה שצובעים אותה.
 
בפרק הזה אני יושב לשיחה עמוקה ומדויקת עם יותם נתנאל, מנחה למיניות בריאה.
שנינו מגיעים מזוויות שונות לגמרי - הוא עם פתיחות רחבה יותר, ואני עם גבולות, הדרגתיות ודיוק. והמפגש בינינו? הפך לשיחה שמאירה, מזככת ופורמת הרבה פחדים סביב הנושא.
 
בפרק דיברנו על:
- למה “נשמור הכול לחתונה” פשוט לא עובד
- איך המבוכה של ההורה משדרת לילד: “לך תחפש לבד”
- מה באמת נדלק כשאנחנו מפחדים “לעורר משהו”
- ההבדל בין שיחה שנגמרת לבין שיח שמתחיל
- למה מיניות היא קודם כל אנרגיית חיים - ולא איום
- איך יוצרים לילד מצפן פנימי - ולא מחסום
 
והיה שם רגע נדיר שבו המקומות שהוא היה יותר פתוח ממני - דווקא הם דייקו לי את ההורות.
זה פרק על הורות, קדושה, גוף, נפש, פגיעוּת, שפה, קשר, ועל איך אנחנו ממלאים לילד את החלל שאף אחד אחר לא יכול למלא במקומנו.
זה פרק שכל הורה ומחנך צריך לשמוע.
 
✨ ערכה להורים למתבגרים בנים – “מתבגרים ביחד”:
אם נושא המיניות מעורר אצלך מבוכה או חשש - או שאתה פשוט רוצה כלי עבודה אמיתי לשיחות עמוקות ובריאות עם הבן שלך - הערכה הזאת היא בשבילך.
 
“מתבגרים ביחד” היא ערכה להורים למתבגרים בנים בלבד, בנויה כמו סדנה ביתית הכוללת:
- 8 סדרות קלפים מסודרות לפי נושאים
- שאלות לשיח משימות חווייתיות (אפילו מצחיקות)
- כלים ליצירת שפה פתוחה, נקייה וגבולות בריאים
- חיבור עמוק בין הורה לבן
- תכנים מותאמים לעולם הדתי
 
הערכ הופכת נושא מביך - לשיח רגוע, נקי, מחבר ומוגן.
 
💥 מחיר בלעדי לקהילת “ממלאים את החלל”
 
🔗 לפרטים ולהזמנת הערכה במחיר שאין בשום מקום אחר: https://yotamnetanel.co.il/117-2/

פרק 76: הילד שמחרפן אותך- איך להפוך את הקשר עם הילד שקשה לך איתו לקרוב ואוהב | עם תמר הרשקוביץ

```
איך בונים מחדש קשר עם הילד שהכי קשה לנו לאהוב בזרימה?
זה נושא שאף אחד לא רוצה לדבר עליו, אבל כל אחד מאיתנו חי אותו בשקט.
לכל הורה יש את הילדים שקל לנו איתם יותר. שהאהבה פשוט זורמת. שהשגרה נעימה. שהחינוך מרגיש טבעי.אבל כמעט תמיד יש גם את הילד ההוא - זה שמאתגר אותנו, שמדליק בנו טריגרים, שמכניס אותנו למערבולת תחושות שלא נעים לנו להרגיש.הילד שהקשר איתו נתקע, שהאהבה אליו מרגישה לפעמים מאומצת, ושדווקא מולו אנחנו מוצאים את עצמנו ננעלים.
והדבר הכי כואב?בתוך הלב אנחנו רוצים להיות לו הורים טובים, קרובים, אוהבים. רוצים קשר.אבל במקום זה נוצר מעגל קסם שלילי - תגובה שלו, תגובה שלנו, עוד פיצוץ קטן, עוד התרחקות, עד שמופיעים בנו רגשות שלא נעים לנו להודות בהם: דחייה, ריחוק, לפעמים אפילו צל של שנאה עצמית על מה שאנחנו מרגישים.
בפרק הזה אני יושב לשיחה פתוחה, אמיצה ומרגשת עם תמר הרשקוביץ - מנחת הורים, מטפלת, סופרת, ואחת הקולות הכי רגישים ומדויקים בגישה הדיאלוגית.יחד אנחנו פותחים לעומק את השאלה שמעסיקה כל כך הרבה הורים:איך משקמים, מחזקים ובונים מחדש קשר עם הילד שהכי קשה לנו איתו.
ואני אומר לכם מראש: אתם הולכים להיות מופתעים.כי העבודה שתמר מציעה כאן לא רק משנה את היחסים עם הילד הזה - היא מרפאת משהו עמוק בתוכנו.זה פרק שיכול להפוך כאב גדול למתנה אדירה.
מוכנים לצאת לדרך?
```

פרק 75: פשוט תעשה תנועות - מה שלמדתי רגע לפני שטבעתי במפלי אל-על | עם איתי שאוליאן

רגע של פחד אימים. מים קפואים. דופק שמאיץ. ואני? ילד בן תשע, במפלי אל־על, מבין בפעם הראשונה בחיים - שאם אני לא אזוז, אני אשקע לתמיד...
זה לא רק סיפור על כמעט־טביעה. זה סיפור על חיים. על איך פעולות קטנות יכולות לשנות את הכול - כשאין לך אוויר, כיוון, או אחיזה.
 
בפרק הזה אני משתף את הסיפור האישי שלי, ומה שלמדתי ממנו על תנועה, אומץ, פחד והתמדה. על איך ממשיכים גם כשלא ברור לאן, ועל למה כל עוד אתה עושה תנועות – אתה חי...

פרק 74: מתחברים- איך להתמודד נכון עם דחיה חברתית | עם גל כהן, מטפלת חברתית ומפתחת תכנית 'מתחברים'

אין הרבה דברים שקורעים אותנו כהורים כמו לראות את הילד שלנו מתקשה חברתית.הוא חוזר הביתה שקט, עצוב, מרגיש שלא רואים אותו, לא סופרים אותו.ואנחנו – חסרי אונים.הלב נקרע, אבל הראש אומר:"אין לי מה לעשות"זה בבית הספר, זה תפקיד המורה, זה לא בידיים שלי.
אז זהו, שכן – יש לך הרבה מאוד מה לעשות!
בפרק הזה אני מארח את גל כהן – יועצת חינוכית, מטפלת חברתית ומפתחת תוכנית "מתחברים" לחיזוק האקלים החברתי.גל מאמינה שיש לנו, ההורים והמורים, הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו לפתח שרירים חברתיים, להתמודד, להצטרף, להוביל – ולא להישאר לבד.
זה פרק על מה עושים כשהילד שלנו לא מצליח חברתית,ועל איך אנחנו יכולים להפוך את הכאב הזה להזדמנות לצמיחה ולחוסן רגשי אמיתי.
ילד שמצליח חברתית – הוא שייך, יש לו מקום בעולם.וזה אולי הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לתת לו לחיים.
🎁 הטבה מיוחדת למאזיני הפודקאסט!
הקורס של גל "איך נגדל ילד חברותי" בהנחה עם הקופון הזה:yeledh5
בקורס תקבלו כלים מעשיים, תובנות עמוקות והמון דוגמאות מהשטחשיחזקו אתכם כהורים ויעזרו לילדים שלכם לפרוח חברתית 🌱
📅 5 מפגשי לייב בזום📆 מתחילים בשלישי הקרוב!
כל הפרטים כאן 👇https://mitthabrim.com/course-pav/
רוצים להביא את תכנית "מתחברים" למוסד שלכם?צרו קשר עכשיו עם גל וקבלו הטבה מיוחדת:+972 52-443-5253

פרק 73: כשהלב מוביל - על הרגע שבו אתה מפסיק לשרוד ומתחיל לחיות | עם איתי שאוליאן, בחור אנרגטי

שני אנשים יכולים לעשות את אותו הדבר – אבל אחד מהם פורח, והשני פשוט שורד.
מה מבדיל ביניהם? זה לא כישרון. זה לא מזל. וזה בטח לא כמה הם עובדים קשה.
 
בפרק הזה אני מדבר על ההבדל הקטן שקובע אם תסיים את החיים שלך עייף – או חי.
ועל איך אפשר לעבור מהמקום של “צריך” למקום של “רוצה באמת”.
 
לא תמצא פה טיפים, לא שגרת בוקר ולא משפטי השראה.
זה פרק על אש פנימית ועל הדרך הכי אמיתית שאני
מכיר לגרום לה להידלק שוב

פרק 72: הריק שאחרי עזה- איך חוזרים לחיים הרגילים אחרי שפגשת את הגודל | עם נחמיה כהן ואיתי שאוליאן

 
יש רגעים בחיים שבהם אתה פשוט פוגש את הגודל.לא כי מישהו הסביר לך מה זו משמעות,ולא כי קראת ספר על גבורה –אלא כי אתה שם.
בעפר, בזיעה, באחווה.שבועות בלי מקלחת, חום שלא נגמר,לחם וקבנוס בראש השנה בעזה.ובכל זאת – זו התקופה הכי חיה, הכי אמיתית, הכי מחברת שחוויתי בחיים.
שם אתה פוגש אנשים שיוצאים מעצמם.אין דתי ואין חילוני, אין אני – יש אנחנו.יש תחושת רוח, תחושת שליחות,שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם.
אבל אז אתה חוזר.והכול נראה אחרת.
איך חוזרים מהקדושה הזו, מהרוממות הזו – לחיים הרגילים?איך לוקחים את המשמעות מהחזית ומכניסים אותה אל תוך היום־יום?
על זה נדבר היום.אני איתי שאוליאן, יחד עם נחמיה כהן –וזה הפרק שבו אנחנו מנסים להביןאיך ממשיכים לחיות בעוצמה גם אחרי שחוזרים מעזה.
```

פרק 71: מנגנון ההתמרה- איך להפוך כל התנהגות שלילית לדלק שמניע קדימה | עם נחמיה כהן

איזה מעצבן זה כשאחותך שוברת לך את כל מגדל המגנטים שבנית!
איך זה מדליק אותנו כשהילד שלנו צועק “לא רוצה לסדר!” במיליון דציבלים וזורק עלינו את הגב שלנו,ואיזו באסה זה כשיש משהו שמלחיץ אותנו וגורם לנו להיות פקעת של עצבים.
זה נשמע כמו בלוף... אבל מה אם אותם רגשות, אותן התנהגויות שמערערות אותנו – יכולות להפוך למנוע הכי חזק שלנו?
בפרק הזה אני חושף את מנגנון ההתמרה –חוק טבע שמסביר איך להפוך שליליות לדלק שמניע קדימה.
נבין למה כשאנחנו נלחמים ברגש – אנחנו יוצרים פיצוץ פנימי,ואיך אפשר במקום זה להשתמש באנרגיה הזו לצמיחה, לקשר וללמידה.
נלמד לזהות את ההבדל בין התנהגות לבין צורך,ונגלה ארבעה שלבים פשוטים שיכולים לשנות את כל הדינמיקה בתוכי, בבית ובכיתה.
זה פרק על הבנה עמוקה של טבע האדם – ולא על טריקים חינוכיים.ועל האפשרות שכל רגע טעון – יכול להפוך להזדמנות אמיתית להתקרבות, לשינוי,ולחיים מלאים יותר באנרגיה טובה.

פרק 70: שָׁכְחוּ אוֹתִי בַּבַּיִת - לְמה ילדי הגיל הרך זקוקים מאיתנו יותר מתמיד | עם אריאלה בר, מדריכת רכיבה טיפולית בשיטת מונטיסורי

יש רגע שבו אתה מבין שהילדים של היום כמעט לא נוגעים בעולם...
הם יודעים להחליק על מסך אבל לא על דשא רטוב
הם לומדים על בעלי חיים אבל לא מריחים סוס
 
האורחת שלי היום היא אריאלה בר - מחנכת ומדריכת רכיבה טיפולית, מקימת חוות סוסים והתפתחות ילדים בבית יתיר, אם ל־6 וסבתא.
ילידת גרמניה, עלתה לארץ, התגיירה, ובעלת דיפלומת AMI לחינוך מונטסורי ממינכן.
 
כבר שני עשורים היא בונה סביבות חיים שמאפשרות לילדים כוח, ויסות, עצמאות ואהבת עשייה. אנחנו מדברים על מה שהגיל הרך באמת צריך: לפגוש, לגעת, להתנסות, להרגיש
- למה הילדים צריכים בוץ יותר ממשחק חדש
- איך חוויה אחת אמיתית שווה אלף מילים
- ואיך אפשר, גם בבית עירוני, להחזיר להם את האפשרות לגדול באמת
 
זה פרק על חופש, על נשימה, ועל ילדות שמכירה את העולם דרך רגליים יחפות, לא רק דרך מסך.