ממלאים את החלל | עם איתי שאוליאן ונחמיה כהן

בפרק הזה תגלו את מה שאף אחד לא באמת מספר לכם על ההתמודדות עם המסכים.
הכל התחיל כשקראתי מייל מדבורה-לאה בת ה-16 על הלילות האינסופיים שלה מול המסך. המילים שלה החזירו אותי 15 שנה אחורה - לאותה תחושה של חוסר שליטה, אותה בושה, אותה בדידות.
 
אבל הפעם אני לא הולך להגיד לך "תכבה את המסך" או "תתקין תוכנת סינון".
הפעם אני הולך לשים את כל הקלפים על השולחן:
- על הבושה העמוקה שאף אחד לא מדבר עליה
- על התיעוב העצמי כשנופלים שוב
- על הפחד שאולי תמיד נהיה תקועים ככה
- על מה שקורה כשמפסיקים להילחם לבד ובעיקר
- על הדרך החוצה.
 
כי אתה חזק יותר ממה שאתה חושב. חזק יותר מכל אלגוריתם. חזק יותר מכל מסך.
 
אם גם אתם מרגישים תקועים במאבק הזה - הפרק הזה בשבילכם.

היום אנחנו נכנסים ללב שכונות המצוקה בישראל
ואיתנו כאן היום שלמה למפרט מנכל ארגון 'עושים שכונה'
שנכנס לאין ספור שכונות הכי קשות שיש במדינת ישראל,
וממצב של ונדליזם, של הרס, של סמים, של בלאגן,
הארגון שם אותם על מסלול המראה- הבראה וצמיחה.
 
החלק המדהים פה הוא שמי שמוביל את התהליך הזה
זה הנוער בעצמו!
לא, לא נוער של העיר ליד או השכונה המצליחה ליד,
הנוער של אותה שכונת מצוקה
הוא זה שמוביל את הספינה מוביל את השינוי!
 
והחלק היפה הוא שאת העקרונות והגישה
של עושים שכונה בעצם אנחנו הולכים ליישם
כל אחד גם בבית שלו וגם בשכונה או בקהילה שלו.
יאללה יוצאים לדרך!

איך אדם עובר 252 דייטים, צובר חובות של עשרות אלפי שקלים בבתי קפה, ובסוף מוצא את אהבת חייו?
מה קורה כשמומחה לשיווק ומכירות מחליט להשתמש בכל הכלים שלו כדי למצוא זוגיות?
והאם זה בכלל בסדר לא לריב 8 שנים בנישואים?
 
בפרק מרתק במיוחד, צוריאל גביזון חושף את הסיפור המלא מאחורי פרויקט 252, משתף בתובנות מפתיעות על זוגיות בעידן הדיגיטלי, ומלמד איך להפוך כל כישלון להזדמנות
 
יאללה מתחילים!

מה עושים כשהילדים לוקחים אותנו לקצה?  
 
באמת לקצה..  הוא קנה סמרטפון לעצמו
אחרי שאנחנו לא היינו מוכנים
ועכשיו איבדנו שליטה לגמרי..  
 
הילד שוקע בסמים,
הילדה יוצאת בשעות הקטנות
לבלות עם השד יודע מי..
 
מה קורה כשהדברים הכי חשובים לנו בעולם- הילדים שלנו
עושים את ההפך הגמור ממה שאנחנו מאחלים להם
וגורמים לעצמם נזק אדיר?  
 
בדיוק על זה אנחנו מדברים 
בפרק החדש בפודקסט.  
 
שמע לי- אל תפספס  את הפרק הזה,
זה יכול להיות חבל ההצלה האחרון
שלך ושל הילדים שלך.
 
יאללה יוצאים לדרך!

השאלה הכי קשה ששאלתי את עצמי השנה היא: למה אני צורך זמן מסך בווצאפ קצת יותר מחמצן? למה אני מפחד להיות לבד? להיות רק עם עצמי?
 
מסתבר שאלפי שנים של אבולוציה תכנתו אותנו לפחד מבדידות. כי פעם, מי שהיה לבד הסתכן בלהפוך לארוחה לאריה רעב...
 
אבל היום? בעולם בו אנחנו בודקים מה הולך בסטטוס, באינסטה ובפייס 651 פעם ביום הכל כדי להשאר מחוברים, היום? הבדידות הופכת למתנה הכי יקרה שאפשר לתת לעצמנו.
 
זו בדיוק הסיבה שהזמנתי לפודקאסט את אוהד לוי (אוהד ונצ׳רס). אדם שבחר לעזוב קריירה בטוחה כעורך דין כדי לצאת למסע של גילוי עצמי דרך טיולים סולו ברחבי העולם...
 
בפרק שיצא עכשיו לאוויר העולם תגלה:
- איך הופכים בדידות לחוויה הכי מעצימה שיש
- למה לטייל לבד זו המתנה הכי גדולה שתוכל לתת לעצמך
- מה קורה למוח כשאתה מעז לצאת לדרך לבד
- איך מתגברים על הפחד 
- ההבדל המטורף בין בדידות לבין לבחור להיות לבד
- איך מתחילים? טיפים מעשיים לטיול סולו ראשון בארץ
 
וגם: הסוד הקטן שהופך כל טיול לבד להרפתקה בלתי נשכחת
 
שים לב במיוחד לדקה 10:21... שם אוהד משתתק לרגע, לוקח נשימה, ומספר על ערב השבוע כשסביבו זוגות אוהבים והוא עומד שם לגמרי לבד... מה שקרה אחרי זה, שינה לי את כל התפיסה לגבי המוכנות להיות לבד ולחוות בדידות.
 
הפעם באמת- לקוחים תיק, יוקללה ויוצאים לדרך!

אם שאלת את עצמך-
איך דור הטיקטוק הפך
בין לילה לדור הניצחון?
 
איך החתלתול המפונק,
האינסטנטי,
השקוע בעצמו והנהנתן
הפך לאריה?
 
דור שנלחם בעוצמה,
שמוכן לסבול,
שלא מוריד את הרגל מהגז,
שמאבד חברים ולא מוריד
את העיניים מהמטרה הנעלה
של שמירה על העם והמדינה.
 
אז זה פרק בול בשבילך.
 
יצאנו לדרך!

סוף סוף גיליתי למה אתה הורס לעצמך את החיים...   (אל תתרגש, אני מתמודד עם אותו דבר בדיוק... ) זוכר את הפעם האחרונה שהבטחת לעצמך "זו הפעם האחרונה"? ואז מצאת את עצמך שוב באותו מקום, עם אותה תחושת ריקנות מוכרת?   אשר גוטמן היה שם. 21 שנים של התמכרות. 21 שנים של הבטחות שבורות. עד שהחיים הביאו אותו  לגלות את הסוד שלו... בפרק החדש של הפודקאסט "ממלאים את החלל", אשר חושף את החור העמוק והשחור שבנפש שגורם לנו לאבד שליטה על ההגה של החיים... זה לא רק על סמים, פורנ*גרפיה, אלכוהול או הימורים, זה על כל דבר שגורם לך לברוח מעצמך - אוכל, עבודה, קניות ואפילו סמארטפון. אם אתה הורה, מחנך, מטפל או סתם בן אדם שרוצה להבין למה אנחנו לפעמים בוחרים להרוס את עצמנו - הפרק הזה בשבילך.   ובתקופה הזאת של חשבון נפש, כשטילים עפים מעלינו וישראל מנצחת את אויביה, אולי זה בדיוק הזמן לבחור מחדש בחיים? כל יום מחדש.צא לחופשי, יאללה מתחילים!!

היי חברים, המצב לא פשוט, נכון? החדשות לא מפסיקות לזרום, המתח באוויר, והלב דופק חזק.
אתה מרגיש את זה? את הכיווץ בבטן כשאתה חושב על מה יהיה מחר? את הקושי להירדם בלילה כי המחשבות לא מפסיקות לרוץ? אתה לא לבד.
 
אבל מה אם אגיד לך שיש דרך לצאת מהסחרחורת הזאת? בפרק החדש של הפודקאסט, "הישות המוארת", אני לוקח אותך למסע שיעזור לך:
• להשתחרר מהפחד והחרדה שמשתקים אותך
• למצוא מקור של כוח פנימי שתמיד היה שם, אבל שכחת ממנו
• להרגיש שליטה ויציבות, גם כשהכל מסביב נראה לא יציב זה לא סתם עוד תרגיל נשימות או מדיטציה שטחית.
 
זו חוויה עמוקה של הרפיה ודמיון מודרך, שפיתחתי במשך שנים בעזרת הידע שלי ב-NLP והניסיון שלי בעבודה עם אלפי אנשים.
תחשוב על זה ככה: אם המצב עכשיו הוא כמו סערה, הפרק הזה הוא כמו מקלט פנימי שאתה יכול לקחת איתך לכל מקום.
מקום שבו אתה יכול להתחבר מחדש לכוחות שלך, ולצאת מחוזק יותר. אז אם אתה:
• מרגיש שהמתח משתלט עליך
• מתקשה להתרכז או לישון בגלל דאגות
• רוצה להיות חזק יותר עבור עצמך ועבור היקרים לך הפרק הזה הוא בשבילך.
 
בוא נצא יחד למסע הזה. כי ביחד, אנחנו חזקים יותר.
 
חזק ואמץ, איתי
 
נ.ב.
זכור - הכוח שאתה מחפש נמצא בתוכך. בוא נגלה אותו יחד.

שלום חברים!
היום איתי ואני בפרק מיוחד,
אנחנו פותחים איתכם את
תיבות הפנדורה שלנו מימי הנעורים.
 
אזהרה חשובה!
הפרק לא חינוכי ולא מיועד לילדים..
 
אז שימו באוזניות ויאללה מתחילים!

שוב מרים את הקול על הילדים... הפעם בגלל שהם לא מתארגנים לצאת מהבית בזמן...
מרגיש את הדם רותח בעורקים, הלב דופק פטישים, הגרון כואב מהצעקות...
(החלון היה פתוח...  איזה בושה. רק שהשכנים לא שמעו... הם בטוח שמעו...)
 
ואז זה מכה –   ״זה בדיוק מה שנשבעתי שלעולם לא אעשה כשאהיה הורה״    
שואל את עצמי:
- האם ככה אני רוצה שהילדים שלי יזכרו אותי?
- האם זו הדרך היחידה לגרום להם להקשיב?
- האם אני פשוט הורה גרוע?  
עצור רגע בן אדם.   
 
כי מה שאני עומד לספר לך עכשיו ישנה את כל מה שחשבת על הורות.
הרבה אנשים חושבים שיש רק שתי אפשרויות:
1. להיות הורה קשוח, צרחן ומענישן
2. להיות הורה רך, חסר חוליות שהילדים רומסים
אבל מה אם אגיד לך שיש דרך שלישית?
דרך שתאפשר לך להיות הורה סמכותי ואוהב, בלי לאבד את עצמך בדרך?  
 
זה בדיוק מה שגיליתי בשיחה האחרונה שלי עם תמר אופיר.
תמר היא לא סתם עוד מומחית להורות. היא מציעה גישה מהפכנית שעובדת גם בג'ונגל העירוני והסואן שלנו היום.
 
בניגוד לספרי ההדרכה המיושנים שאומרים לך "תהיה עקבי" או "אני חייב לתת להם זמן איכות", תמר מלמדת עקרונות  בריאים שאפשר ליישם בכל דרגת לחץ בה החיים שלך נמצאים.
 
למשל, היא מגלה:
- איך לגרום לילדים להקשיב בלי להרים את הקול אפילו פעם אחת
- איך להעביר את הזמן עם הילדים בלי להתגרד מעצבים
- ואיך ליצור קשר עמוק עם ה׳מתבגרים׳ (היא  שונאת את הביטוי הזה) גם כשאתה עסוק מעל הראש
והכי חשוב? היא מראה איך ליישם את כל זה בחיים האמיתיים שלי ושלך.
לא צריך לעזוב את העבודה. לא צריך לעבור לגור בקומונה. ובטח שלא צריך להיות הורה מושלם.
אז אם נמאס לך:
- להרגיש אשם כל הזמן
- לצעוק עד שאתה צרוד
- ולתהות אם אתה עושה יותר נזק מתועלת
הגיע הזמן לשמוע את הפרק החדש:   "לא הכול או כלום"
תן לעצמך את המתנה הזו. כי אתה והילדים שלך ראויים להרבה יותר.
 
תמר היא גם כותבת מדהימה. מצרף לכם כאן דברים שכתבה תמר בדיוק בנושא:
 
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה"
אחרי פרשת עקב , בה הדגש על חוש השמיעה, אנחנו מגיעים אל פרשת ראה. חוש הראיה. לראיה יש כמה רבדים. לרוב אנחנו רואים את הרובד השטוח. מה שנראה על פניו. כדי להגיע לראיה גבוהה יותר, אנחנו מכסים את עינינו. כמו בתפילה.
 
ילדים רואים הרבה יותר. כשתינוק נולד הראיה השיטחית שלו מצומצמת מאד מעצם גודלו הפיזי, עיניו עדיין לא חדות, ודעתו ריקה. לכן יש לו ראיה גבוהה מאד. הוא תופס את הדברים המופשטים. הוא רואה את הברכה.
 
תינוק בן יומו גם לא מושפע מקולות ורעשים. אלו נפתחים אצלו לאט לאט וכמו מורידים אותו לארץ. והראיה השיטחית שלו מתחזקת ככל שהדברים נשמעים ומקבלים צורה, צבע ושם.
 
כשילד אומר שראה דבר מה, האמינו לו. הוא ראה. יתכן שראה בעיני רוחו, אך עבורו זו ראיה לגמרי. היא אמיתית כמו שעבורנו צורתו של שולחן אמיתית לגמרי.
כשאנחנו מבטלים ראיה של ילד, אנחנו מעוררים ספק בראיותו הגבוהה, מחלישים את ידיעתו הפנימית העמוקה ומפרים את האמון ביננו ההורים לבין ילדינו.
 
ואם כל אלו דימיונות? יתכן. אבל גם לדימיונות יש לתת מקום. הם בונים משהו בנפש הילד. הם בונים תמונה שלמה של כל רבדי הראיה. והוא ידע להפריד בעת הצורך בין אמת לנדמה.
 
בראיה השטיחית זו המוגשת אלינו בכל רגע בכל מקום, על פניו היא אמתית, אך היא האשליה כולה. והיא זו החוסמת בעדנו את הראיה הגבוהה. הכל נראה אמיתי כל כך ... כמו אלילים.
 
לרכישת הספר י'מי אלול' ולהצטרפות ללימוד היומי בקישור: https://lp.smoove.io/1yon
 
תמר אופיר מלווה אימהות, נשים, אנשים, וזוגות בתהליכי שינוי וצמיחה. בתקופות משבר. בצמתים ושאלות. תהליכי חיים. ליווי והדרכת הורים. הוגת ומנחת התוכנית "מסע משותף" מאיירת וכותבת לקטנים ולגדולים. efshar.aherett@gmail.com